איך אני מנהל את החרדה החברתית שלי בעסק

עולם העסקים, תחום המזוהה לעתים קרובות עם מוחצנות, נטוורקינג ואסרטיביות, יכול להיות מרחב מרתיע עבור מישהו המתמודד עם חרדה חברתית. עבורי, עצם הרעיון של יצירת קשר עם מתעניינים, שיחות מכירה או השתתפות באירועי נטוורקינג יכול לפעמים לגרום לצמרמורת. הפחד משיפוטיות, הפחד מלדבר לא נכון או פשוט להיות באור הזרקורים הפכו למחסומים גדולים. עם זאת, ידעתי שאני לא יכול לתת לחרדה הזו לנהל אותי ושהגיע הזמן להתעמת איתה חזיתית.

בהתמודדות שלי עם האתגר, יצאתי למסע של גילוי עצמי וצמיחה שאני רוצה לשתף כאן חלק ממנו בתקווה לעזור למי שחיים עם חרדה חברתית. למרות שכנראה אנו חווים את החוויה בצורה שונה, המאבקים הרגשיים שאנו חווים עשויים להיות זהים. כך גם החלומות שאנו חולמים עמוק בליבנו.

מה זה חרדה חברתית?

מניח שיש אנשים שלא מכירים לגמרי את המושג, אז בואו רק ניישר קו. חרדה חברתית ההגדרה רשמית: 

חרדה חברתית היא הפרעת חרדה המאופיינת בחשש עז ובלתי פרופורציונלי מפני מצב חברתי או ביצוע פעולה חברתית, כגון דיבור בפני קהל, אכילה בציבור או יצירת קשר עם אנשים חדשים. אנשים עם חרדה חברתית חוששים מכך שאם יתנהגו בצורה לא מתאימה, הם יושפלו או יידחו על ידי אחרים. פחד זה גורם להם להימנע מסיטואציות חברתיות, מה שיכול לפגוע בתפקודם בתחומים שונים של החיים, כגון עבודה, לימודים ויחסים אישיים.

ההגדרה לא רשמית:

חרדה חברתית זה יותר מלהיות מופנם.

זה להיות במודעות שיא על מה חושבים עליך.

זה להיכנס למפגש חברתי כשאתה חושב שכולם מסתכלים על כל תנועה שלך ומקשיבים לכל מילה שיוצאת לך מהפה.

זה להרגיש לא בנוח עם עצמך ולדאוג שאנשים אחרים עשויים לחשוב שאתה מוזר מדי, מביך או משעמם.

זה להיות בדריכות כל הזמן לא לפשל.

מחשבות נפוצות: 

  • ״רק שלא יראו את הפגמים שלי״ 
  • ״יחשבו שאני טיפש״ 
  • ״יחשבו שאני מוזר״ 
  • "אני לא מספיק טוב"

איך זה מתבטא בגוף? 

  • עלייה בקצב הלב.
  • זיעה בכפות הידיים.
  • רעידות.
  • קוצר נשימה.

חרדה חברתית זאת סקאלה.

כל אחד חווה חרדה חברתית בצורה שונה והיא מתבטאת בדרכים שונות.
כשהתנדבתי בעמותת רקפת (עמותה המסייעת למתמודדים עם חרדה חברתית) הכרתי מקרוב את הספֵּקטרוּם. 
היו ילדים שהתקשו לבטא מילים במצבים חברתיים, בחרו לשתוק לחלוטין והיו גם שליצור קשר עין קצר היה מאוד מאתגר עבורם. לכל אדם יש את מערך הפחדים והחרדות הייחודיים לו, כולם נובעים מהבסיס המשותף של חשש חברתי.

איך היא השפיע עליי: 

• הימנעות מלשווק את עצמי.
• לחשוב 15 פעמים לפני שאני מגיב תגובה בפייסבוק ולפעמים נמנע.
• להימנע מלבטא את עצמי.
• להימנע מעימותים ודיונים.
• כשאתה נמצא במצב של פחד, הצד היצירתי לא יכול לבוא לידי ביטוי. כתוצאה מכך יש קושי בלחשוב על רעיונות חדשים.

השפעות של חרדה חברתית על עסקים באופן כללי:

  • הימנעות מחשיפה.
  • לא לשווק את עצמך.
  • קושי ביצירת קשרים עם לקוחות ושותפים פוטנציאליים.
  • חוסר ביטחון בהתנהלות מול קולגות ולקוחות.
  • איכות עבודה נמוכה כתוצאה מדימוי עצמי נמוך ופחד מכישלון.

מה עוזר לי להתמודד עם החרדה החברתית: 

להיזכר במטרה: כשאתה פועל למען מטרה חשובה, מחובר ללמה אתה עושה את מה שאתה עושה. זה יעזור יכול לעזור לך להפחית כל פחד או חרדה. 

במקרה שלי, המטרה היא לעזור לבעלי עסקים שרוצים לעזור לאנשים. זאת מטרה חשובה עבורי ולפני פעולה שנועדה לקדם אותי ואיתה מגיעה החשש. אני משתדל להזכיר לעצמי את המטרה.

ריברסינג: ריברסינג עבורי, זה כמו לנהל שיחה כנה עם הפחדים והדאגות שלי. זו שיטה שמאפשרת לי לשבת 1 על 1 עם הפחדים, להתמודד איתם ולקלף אותם שכבה אחר שכבה ולפרום בהדרגה את האחיזה שלהם בי.

כאן בפוסט אני מרחיב יותר על החוויה שלי עם ריברסינג.

מחיר ההפסד לא שווה את זה: לפני פעולה שנועדה לקדם אותי ומציפה את הפחד, אני שואל את עצמי מה אני מפסיד. 

מה אני מפסיד אם אני לא מפרסם את אותו פוסט?
מה אני מפסיד אם אני לא מביע את דעתי בדיון?
מה אני מפסיד אם אני לא מעלה את הסרטון שצילמתי?

התשובות יכולות להגיע מלהפסיד לקוחות פוטנציאליים, להפסיד כסף, לא לבטא את עצמי ועד ללא להגשים את עצמי. 

אני מצטער, מחיר ההפסד לא שווה את זה.

סביבה: התרחקתי מאנשים רעילים ויצרתי לעצמי סביבה תומכת, סביבה של יזמים ובעלי עסקים שחווים אתגרים דומים.

הבלוג שלי באנגלית: הבלוג יצר לי מרחב בטוח בו אני יכול לבטא את עצמי בצורה טבעית וללא חשש לגבי מה יגידו ומה יחשבו. 
בניגוד לרשתות החברתיות ששם הרגשתי שאני כל הזמן חשוף לביקורת. בבלוג שלי אין מערכת של תגובות ככה שזה הקל עליי ליצור תוכן ללא חשש ונתן לי את המרחב הבטוח ללמוד לייצר תוכן.

דפאות: לשאול מה הדבר הכי גרוע שיכול להיות? כשחושבים על זה באמת, הדבר הכי גרוע הוא לא כזה נורא.

שלא תטעו. החרדה החברתית עדיין דופקת אצלי בדלת. אבל כשהיא מגיעה אני משתדל להיות מודע ולא לתת לה לנצח.

מילים אחרונות

היו מוכנים לקחת כמה סיכונים. בצד השני של הסיכון, תמיד יש תגמול. אם אתם מוכנים לקחת סיכון קטן אחד אחרי השני, אתם תגיעו למקום שבו אתם באמת רוצים להיות.

אני רוצה לסיים עם שיר של עדי אגאי האלופה. השיר מדבר על האנשים שאף פעם לא נשמע עליהם כי הם לא העזו ולא ניסו. אני מאחל לכולנו לנסות, להעז ולהתגבר יחד. כי התגמול שנמצא בצד השני שווה את זה.